החלטה בתיק ע"מ 1143/13

העורר מואשם בארבע עבירות של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח.

נטען כי ב-12 השנים האחרונות יצא מהאזור ללא היתר במספר רב של הזדמנויות. באופן ממוקד יותר, נטען כי בדצמבר 2012 יצא העורר מהאזור ללא היתר ושהה באשדוד למשך ארבעה ימים. עוד נטען כי, בין התאריכים 14-24 בינואר, יצא מהאזור באופן יומיומי עד שנעצר במחסום ביתר בחזרתו.

בימ"ש קמא קיבל את בקשת התביעה למעצר העורר עד תום ההליכים, לאחר שהתרשם מקיומן של ראיות לכאורה, ואף קבע כי במקרה ספציפי זה מתקיימת עילת מסוכנות וחשש להימלטות שאינם מאפשרים שחרור בתנאים. בעניין זה, הזכיר ביהמ"ש את דבריו של העורר כי הוא נוהג להיכנס לישראל כמעשה שבשגרה לשם עבודה ונתפס פעמים רבות בעבר. עוד ציין ביהמ"ש את עברו הפלילי של העורר, שהורשע בשנת 2007 בשוד מזוין ובכניסה לישראל ללא היתר ואף ריצה עונש מאסר של שנה.

בערר, מציין הסנגור כי מרשו נכנס לישראל על מנת לפרנס את אשתו ושני ילדיו ואף את אחיותיו. הסנגור עמד על הנזק העלול להיגרם לכל הסמוכים על שולחנו של העורר אם יוותר במעצר עד תום ההליכים. הסנגור אף הציע כי מרשו יתחייב שלא להיכנס לישראל.

התביעה סמכה את ידיה על החלטת בימ"ש קמא.

על אף ההבנה לנסיבותיו האישיות של העורר, הרי שהתנהגותו בעבר מלמדת על כך שלא ניתן לתת בו אמון כי אם ישוחרר לא ישוב לסורו. העורר ציין בחקירתו כי כל פרנסתו בישראל, כך שרגליים לסברה כי לאחר שחרורו ישוב לבצע עבירות דומות. סברה זו מתחזקת כשלא היה במעצרים קודמים להביא את העורר להימנע מכך.

לאחרונה, אישר ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ את קביעותיו העקרוניות של בימ"ש זה באשר לקיומה של עילת מעצר של מסוכנות בעבירות יציאה מהאזור ללא היתר. ביהמ"ש אף קיבל את הקביעה כי עילה זו עשויה למנוע שחרור בחלופה, במיוחד כאשר "עסקינן בעבריין שחזר וביצע עבירות מסוג זה, בגינן כבר נעצר ארבע פעמים בעבר" (בג"ץ 7925/12 ג'ברין נ' המשנה לנשיא ביהמ"ש הצבאי לערעורים באיו"ש ואח')  

בנסיבות אלה, יש לקבוע כי החלטת בימ"ש קמא מבוססת כדבעי וכי אכן אין מקום לשחרור בחלופת מעצר.

הערר נדחה.

ניתנה היום, 4 בפברואר 2013, כ"ד בשבט התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא

רמ"שית: מעיין רפאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: